הטיפול הפיזיותרפי בבריחת שתן

בריחת שתן היא בעיה נפוצה בקרב נשים רבות, בכל הגילאים. ככל שהגיל עולה, כך עולה גם שכיחות הבעיה. לרוב הבעיה מתחילה ברמה נמוכה שקל להתכחש לה, אך ככל שעובר הזמן היא מחמירה עד לפגיעה ממשית באיכות החיים.

למרות שבריחת שתן נפוצה מאוד, רבות חשות מצוקה גדולה ובושה שלעתים עוצרת אותן מלפנות לטיפול שיסייע להן וישפר את איכות חייהן. הבושה פוגעת בכל רמות החיים: נשים רבות מפחדות לעזוב את הבית, שמא תקרה להן "תאונה", ובכך גוזרות על עצמן בדידות חברתית ותעסוקתית. הפחד מבריחת שתן במהלך יחסי מין עלול לפגוע בחשק המיני, ולפגוע גם בקשר הזוגי. אך חשוב לדעת כי נשים שמתגברות על הבושה ופונות לטיפול מגלות כי ניתן לפתור את הבעיה בעזרת טיפול פיזיותרפי המתמקד בשיקום רצפת האגן.

סוגי בריחת שתן

ישנם שני סוגים עיקריים של בריחת שתן: במאמץ ומתוך דחיפות. נשים מסוימות סובלות משני הסוגים יחד, דבר המוסיף קושי בהתמודדות היומיומית ומצריך טיפול מקיף יותר.

בריחת שתן במאמץ היא הסוג השכיח יותר, והיא מתרחשת עקב התרופפות רקמות החיבור וחולשת שרירי רצפת האגן, בדרך כלל כתוצאה מהריונות, פעילות גופנית קשה וירידה ברמת ההורמונים הנשיים ובטונוס השרירים עם הגיל. בריחת שתן מהסוג הזה משמעה שהשתן בורח כאשר האישה חווה מאמץ, אפילו קל, המערב את שררי הבטן – הרמת משא כבד, ריצה, עיטוש או צחוק.

דליפת שתן בדחיפות מתרחשת כאשר השלפוחית אינה מסוגלת להחזיק שתן כתוצאה מהתכווצויות לא רצוניות שלה. סוג זה מאפיין בעיקר נשים מבוגרות. הסובלות מהבעיה חוות השתנות מרובות ודחופות וקימות רבות לשירותים בלילה. לעתים הצורך כל כך דחוף, עד שהשתן בורח לפני שהאישה מספיקה להגיע לשירותים. הפחד מ"תאונות" גורם לנשים רבות להישאר בבתיהן או לתכנן יציאות לפי מקומות עם שירותים.

הצעד הטיפולי הראשון: הסבר והדרכה לשינוי הרגלים

הטיפול הפיזיותרפי מתחיל בתשאול אודות הבעיה הספציפית של המטופלת, והסבר מפורט על רצפת האגן ותפקידיה. ההסבר חיוני ביותר, שכן מדובר במערכת שרירים חבויה שקשה לזהות ולבודד אותה, דבר שתידרש המטופלת לעשות במהלך הטיפול.

טיפול התנהגותי

השלב הבא הוא טיפול התנהגותי לשינוי הרגלים שיקלו על הבעיה. הפיזיותרפיסטית מסבירה מה הם הרגלי שתייה והתרוקנות תקינים המסייעים למזער את בריחות השתן.

בטיפול בבריחת שתן מתוך דחיפות נלמדות, בעזרת תרגול שרירי רצפת האגן, טכניקות לזיהוי מוקדם ולהתאפקות, שמאפשרות למטופלת לדחות את הצורך הדחוף או לגשת בזמן לשירותים. הטכניקות הללו מסייעות לרווח את זמני ההליכה לשירותים ולצמצם את הקימות בלילה.

בטיפול בבריחת שתן במאמץ לומדת המטופלת לזהות ולהפעיל את השרירים בצורה נכונה, המשפרת את הכוח והסיבולת שלהם. כמן כן לומדת המטופלת למנוע את בריחת השתן על ידי תזמון נכון של הנשימה, שרירי בטן והפעולה המאומצת.

טיפול בביופידבק ובגירוי חשמלי

תרגולי הכיווץ וההרפיה של שרירי רצפת האגן יכולים להיעשות באופן עצמאי, אך גם בעזרת מכשיר ביופידבק, המסייע למטופלת לזהות ולבודד את השרירים, וכך לתרגל ביעילות רבה יותר. המכשיר, המכיל חיישנים, מוכנס אל הנרתיק ומשם הוא משקף על מסך את תרגול השרירים שהמטופלת מבצעת.

השיקוף מאפשר לזהות את תגובת השרירים לתרגול, ולתרגל בצורה יעילה יותר גם בלי המכשיר. כאשר מכשיר הביופידבק אינו מספיק יעיל, יתווסף לטיפול גירוי חשמלי שמגביר את היכולת לזהות את השריר הרלוונטי ולתרגל טוב יותר.

תרגול עצמי וחזרה לשגרה

הטיפול בשרירי רצפת האגן נמשך גם מעבר לקליניקה, ולכל מטופלת מותאמת סדרת תרגילים לתרגול עצמי בבית, במטרה לשמר את המצב שהושג בקליניקה. ככל שתתמיד יותר בתרגול, יתחזקו שרירי רצפת האגן, והשליטה בשתן תחזור, ותימנע התדרדרות עתידית.