גוף האדם רגיל לעבור קשיים במהלך החיים, אך אין חוויה טראומטית יותר עבורו מאשר הריון ולידה. במהלך ההיריון או בעקבות הלידה נוצרים נזקים ובעיות ברצפת האגן – מערכת השרירים והרקמות שמערסלת את האיברים הפנימיים, ומוודאת שהם מופרדים זה מזה ופועלים בצורה תקינה.
תפקידי שרירי רצפת האגן רבים: הם מאפשרים לכווץ את הסוגרים ולשלוט על הצרכים, מחזיקים במקומם את האיברים הפנימיים, כמו שלפוחית השתן, מסייעים ליציבה תקינה, ולקיום יחסי מין. בהריון ובלידה רצפת האגן חשובה אף יותר, שכן עליה להחזיק גם את העובר המתפתח, בנוסף לשאר אברי הגוף.
השינויים ההורמונליים הקיצוניים שעובר הגוף בהריון, מתיחת הרקמות והתרופפות הרצועות, נוסף על המאמץ שעובר האזור בעת הלידה, עלולים לגרום לנזקים ברצפת האגן. כך שעלולות להיווצר שורה של בעיות לא נעימות שפוגעות באיכות חייהן של נשים רבות, כמו דליפת שתן, צניחת איברי האגן, טחורים, כאבים או בעיות בתפקוד המיני. 60 אחוז מהנשים ההרות סובלות מבריחת שתן.
כל אחת מהבעיות הללו גוררת עמה קשיים רגשיים ונפשיים ניכרים. לכן חשוב להכין את הגוף מראש ולא לחכות שהנזק ייתן אותותיו.
אימון שרירי רצפת האגן
ככל שאישה מתבגרת וככל שהיא עוברת יותר לידות כך גדלים הסיכויים לנזק ברצפת האגן שלה. אולם ככל שנשים מאמנות את השרירים האלה ביומיום, עוד לפני שנכנסו להריון ובהריון עצמו, כך הגוף שלהן יכול להתמודד טוב יותר עם העומס והטראומה ולהשתקם במהירות גדולה יותר. האימונים נעשים על ידי כיווץ ושחרור קבועים תוך הגברת המודעות לשרירי רצפת האגן.
חשוב לעבור הדרכה אצל פיזיותרפיסטית מוסמכת לפני תחילת התרגול, שכן אימון שגוי עלול לגרום לנזקים נוספים במקום לחזק את רצפת האגן. נשים הרות או לאחר לידה שחוות כמה מהסימפטומים של בעיות ברצפת האגן ומעוניינות לפתור אותן צריכות לפנות לטיפול פיזיותרפי מקצועי ממוקד.
במהלך הטיפול תקבל המטופלת הסברים נרחבים על מערכת השרירים ברצפת האגן ועל הדרכים לטיפול בבעיות הספציפיות שלה, עד שתלמד לזהות ולהפעיל את השרירים, כמו גם להתאפק ולמנוע דליפת שתן. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר לאחר הלידה כך ישנה אפשרות למנוע יותר נזקים ולשקם את הגוף מהר יותר.
פעולות פשוטות למניעת נזקים
כל אישה הרה או לאחר לידה יכולה למזער את הנזקים לרצפת האגן על ידי הקפדה על מספר כללים פשוטים:
– הימנעות מישיבה ממושכת בשירותים והפעלת לחץ בזמן ההתרוקנות.
– כיווץ שרירי רצפת האגן לפני כל פעולה מאומצת, והרפיה לאחר סיום הפעולה
– הקפדה על מנוחה בת שישה שבועות לאחר הלידה (ולאחר לידה שניה או ניתוח קיסרי שמונה שבועות). בתקופת זו יש להימנע מהרמת משאות כבדים, עמידה ממושכת והפעלת לחץ בשירותים.
– תרגול שוטף של שרירי רצפת האגן בהריון ומיד לאחר לידה.
במידה שמופיעה הפרעה כלשהי ברצפת האגן, כגון דליפת שתן, קושי להתאפק, כאבים באזור הצלקת וכו', יש לפנות להיבדק בהקדם.