הנתונים מגלים כי אחת מכל 10 נשים עוברת ניתוח לתיקון צניחת רחם או צניחה מסוג אחר. גורמי הסיכון, לצד נטייה גנטית, השמנת יתר ומאמצים כרוניים (עצירות, ספורט מאומץ, עבודה פיזית, שיעול כרוני), קשורים להריונות ולידות שלא עברו "חלק": הריונות כבדים, לידת תינוקות גדולים, לידות קשות, זמן לחיצות ממושך, קרעים בלידה, לידות ואקום. ככל שאישה עוברת יותר לידות, כך גדל הסיכון לצניחת אברי האגן.

הסימנים הראשונים הם תחושת כובד בנרתיק ובבטן תחתונה, בליטה או גוש בנרתיק. התחושות הללו מתגברות לקראת סוף היום, אחרי מאמץ, הליכה או עמידה ממושכות או הרמת משאות כבדים. כל אלה עשויים להעיד על בעיה בהתהוות, וערנות ובדיקה אצל רופא נשים או פיזיותרפיסטית מומחית יכולים לעלות על הבעיה מוקדם, ולהתחיל את הטיפול לפני שהיא הופכת לחמורה.

טיפול בבעיה

האבחון הראשוני מתבצע אצל רופא נשים. אלה הסובלות מצניחה חמורה (מעל דרגה 2) יפנו לרוב לטיפול כירורגי. נשים הסובלות מתופעות של צניחת רחם בהריון וצניחות אחרות של אברי האגן בדרגות קלה-בינונית יכולות להתנחם בכך שישנה דרך יעילה להחזיר את החיים למסלולם על ידי טיפול פיזיותרפי.

הטיפול הפיזיותרפי כולל תרגול תרגולי הכיווץ וההרפיה של שרירי רצפת האגן בעזרת מכשיר ביופידבק המסייע למטופלת לזהות ולבודד את השרירים, וכך לתרגל ביעילות רבה יותר. בנוסף, נעשית עבודה על שינוי הרגלים, יציבה נכונה, ושימוש נכון בגוף במטרה למנוע עומס יתר על האיברים הצונחים. לכל מטופלת מותאמת תוכנית תרגילים לתרגול עצמי בבית, המסייעת לשמור על התוצאות שהושגו בקליניקה בדרכן להחזיר לעצמן את השליטה על האזור ועל חייהן.